יקב בן חנה |

אני משרת (בגאווה) כרס"פ של יחידת מילואים לוחמת.
בשבוע שעבר היינו במילואים בצפון, באימון. והלוחמים  במהלך היום התאמנו ואני דאגתי להם (כרס"פ טוב) לכל מחסורם.

אחד משיאי האימון היה ה"על האש" שעשינו באמצע האימון (כן, כן נשים יקרות – אנחנו באמת מתאמנים קשה ונורא סובלים במילואים….).

ב"על האש" רציתי שיהיה לנו קצת יין ולכן פניתי אל מיקי שני, מנהלת קשרי הלקוחות ביקבי רמת הגולן.
מיקי המקסימה, ללא היסוס תרמה לנו מספר בקבוקי יין לערב ועוד היא הגדילה לעשות כאשר דאגה היא (ועמיחי המחסנאי) לכוסות ופותחנים.
אחד מן הצוותים, עבר בקצרין ואסף את היינות, הכוסות והפותחנים ולהנחייתי (פקודתי!) הוא שמר את היינות בצידנית אותה הוא קיבל עם מעט קרח.

היין הגיע בערב מצונן קלות ונפתח כלאחר כבוד בשעה שהאוכל ירד מן הגריל והוא היה פשוט
מצויין !
זה היה פשוט תענוג ללגום מהיין. כל לגימה, ביחד עם האוכל הייתה טעימה יותר מן השנייה.

אני באופן אישי אוהב מאוד את היינות של יקבי רמת הגולן וכיינן אין אלא להצדיע לויקטור שונפלד וצוות הייננים על עבודת ייננות מדהימה שהם עושים מדי שנה.
אני היום, אחרי 8 בצירים, מבין כמה קשה להגיע לאיכויות שהם מגיעים ועוד יותר מבין כמה קשה להתמיד באיכות הזו שנה אחרי שנה.

בקיצור, זו הייתה חוויה מדהימה. עמדנו 7 האמרים מסביב למנגל, עם כוס "הר חרמון" אדום ביד והרמנו לחיי יקבי רמת הגולן. תודה

הקיץ נגמר.
נגמרה עונת הבציר.
באה והלכה.
יין חדש בחביות.
עכשיו המתנה.

בכל שנה אני ירא מהבציר.
גם השנה הרגשתי שיש לי מזל של מתחילים.
בבציר הזה שוב הרגשתי כי אוטוטו אני מחליק (תרתי משמע).
וגם בבציר הזה חברים באו לתת יד וכתף (תודה גיל ואריק ואריק ודניאלה)
(ואני יודע שחברים נוספים היו באים לו רק ביקשתי).

ככה זה בסוף: חשש, שמחה, הוקרה, המתנה

הילה ואני חגגנו הערב אירוע משמח והחלטנו לפתוח את הקאווה האולטימטיבית: קודורניו ברוט מבציר 2000

את הקאווה קנינו ביקב קודורניו codorniu כאשר עשינו סיור יקבים בספרד בשנת 2003.
השנה שתינו הרבה קאווה יחסית לשנים קודמות (תודה לגיל אשכנזי!)

הקאווה השתמרה והתפתחה ביקב בצורה אומפטימלית והיא פשוט טעימה – אפשר לגמור בקבוק מבלי לשים לב.

הקאווה, כמו שמפניה, הוא יין מבעבע באיכות גבוהה. לקאווה יש את שיטת הייצור המסורתית שלה, והוא תופס מקום מכובד בין יינות מוגזים בעולם.

קאווה ברוט 2000 קודורניו

טוב, אז הפטי ורדו הגיע בסוף אתמול (יום רביעי, ערב חג סוכות).
זהו הזן הראשון השנה שהגיע בנתונים אופטימליים (24.5 בריקס, 3.65 PH).

כבר בהגעה של הענבים, נראה כי הפטי ורדו השנה עומד לצאת משובח במיוחד.
אני מאוד את הפטי ורדו והוא זן הענבים המוביל ביקב שלנו.

אני מייצר פטי ורדו משנת 2005  ובכל שנה אני נדהם מהאיכויות שהזן הזה יודע להוציא גם בצבע, גם בטעמים וגם ביכולת היישון שלו.
אני מרגיש שאני כיינן, עדיין לא הגעתי למיצוי מלוא הפוטנציאל של הזן הזה – אולי השנה  אצליח

ועדיין הוא מוציא לי יינות נפלאים ואני חושב מחלק מהמוניטין של יקב בן חנה מגיע מזן זה.

אז עכשיו היין תוסס במיכל, תיכף אליך לראות באם התחילה התסיסה ולערבב את היין.

בציר 2010 (הסוף…)

אתמול בערב, הייתי בטוח שהפטי ורדו עוד רחוק מבציר – הוא הרי תמיד מבשיל לקראת אוקטובר או באוקטובר.
הקטע הוא שלא הייתי בקשר עם עמית בימים האחרונים (חגים וזה…) ונראה לי שקצת נרדמתי בשמירה.

אחד היתרונות של עבודה בירושלים (אני עובד כאן) הוא הנסיעה לירושלים דרך מטע, בר גיורא ועין כרם – בעיני אחד הכבישים היפים ביותר בישראל וגם הוא עובר ליד הכרם של עמית.
הבוקר כשעברתי ראיתי בחלקה של הפטי ורדו ארגזים ואז נפל לי האסימון "הלו… עכשיו כבר לקראת אוקטובר… פטי ורדו…"

הרמתי טלפון לעמית, שאמר לי "בוקר טוב, אדון ז'ליבנסקי, הענבים של נבצרו והם בדרך ליקב…" – לדקה נבהלתי אבל אז אמר עמית "מחר אני מוריד לך את הענבים"

בקיצור, מחר יש בציר !!

לפי דעתי – זוהי השנה בה המרלו או שיהיה גדול או שיהיה קטסטרופה (חחח… כל אחד יכל להגיד את זה, הא?)

המרלו השנה לא הצליח להגיע להבשלה מלאה, הוא נבצר אחרי (!!!) הקברנה סוביניון והקברנה פרנק כאשר הוא לא מצליח לטפס ל- 25 בריקס

לבסוף הוא החל להצטמק כ"כ , והיינו חייבים לבצור אותו.

המרלו הגיע ליקב עם 24.5 (בערך) בריקס, ושוב עם PH גבוה.

ההבשלה הפנולית של הענב הייתה רחוקה משיאה, אבל בסך הכל הייתה בסדר.

להרגשתי, המרלו בשטח התחיל במצב גרוע ואיכשהו לפני הבציר הוא פתאום התיישר והגיע במצב בסדר ליקב.

אבל..

בגלל ההצטמקות שלו, המרלו במיכל נראה פתאום טוב יותר. פחות נוזל, יותר קליפה. פחות מים יותר ריכוזיות.

עם המרלו, כבר פחדתי להתעסק עם תסיסה טבעית והוספתי לו שמרים (gre – בסגנון עמק הרון)

הוא כרגע תוסס במלוא המרץ – ואני סקרן לדעת איזה יין הוא יהיה בסוף התסיסה

אחרי תקופה לא קלה שעברה על היקב, החלטתי השבוע שאני לא אוותר על החלום שלי.אני אכתוב באריכות על התקופה שעברה על היקב בחודשים האחרונים – אבל בינתיים אני רק רוצה לכתוב על שני דברים:האחד, הקמנו קבוצה בפייסבוק של יקב בן חנה: http://www.facebook.com/group.php?gid=269142695976&ref=nf ואני מזמין את כולם להצטרף.
הדבר השני הוא כתבה שהתפרסמה באתר יינות ישראל (הכתבה כאן) . הכתבה הייתה על טעימה עיוורת של קברנה פרנק ישראלי שערכה קבוצת חובבי יין, בראשות השף אלון גונן. המצטיין בטעימה היה הקברנה פרנק שלנו מבציר 2005.ראשית, אני ממש שמח שהיין שלי היה שותף טעימה לצד יינות מיקבים כאלו איכותיים וכמובן שאני שמח שאהבו את היין שלי.תכל'ס, מעבר למחמאה, אני שמח שאוהבים את היין שלי כי זו המטרה שלי כשאני עושה יין.בציר 2005 היה בציר מיוחד מאוד ביקב בן חנה, הכל הלך בדיוק כמו שצריך וכל היינות מבציר זה יצאו באיכות מיוחדת. גם הפטי ורדו מבציר 2005 היה מיוחד שלא לדבר על המדיטרנאו (גראנש, סירה פטי ורדו) שהנו יין בעל מאפיינים מאוד מיוחדים.

פעם יוסי יטח מיקב קטלב אמר לי שהכי טוב לסחוט את היין בין כסה לעשור. איכשהו השנה באמת יצא לי שסיימתי לסחוט את כל היין של בציר 2008 באותם 10 ימים (בעזרתו של אבא של הילה).
לסיכום בציר 2008, אני חושב שהוא הולך להיות בציר טוב מאוד לאדומים (אין לי מושג לגבי לבנים כי אני  לא מייצר). מדד אמיתי לגבי איכות הבציר  הזה אני אקבל באמת אחרי שתסתיים התסיסה המאלו-לקטית ואפילו לכיוון החורף.

מי שאל מה זו תסיסה מאלו-לקטית? אה כן.
בקצרה ועל רגל אחת, לאחר התסיסה האלכוהולית  בה  סוכר הענבים  הופך  לאלכוהול, מגיעה  עוד סוג  תסיסה – בה  סוג אחד של  חומצה  (חומצה מאלית)  הופך  לסוג אחד  של חומצה  (חומצה לקטית).
למה זה טוב? זה בריא יותר ליין וגם הופך אותו טעים יותר.
ככה בקצרה על רגל אחת.

אז מה היה לי בבציר הזה?

מרלו שיצא טוב (למרות שנראה לי שב- 2007 הצלחתי לעשות אותו טוב יותר, אבל זוהי רק הרגשה).
קברנה סוביניון מעולה. כמו גם קברנה פרנק.
פטי ורדו מדהים (!!)
סירה סוף הדרך.
וגראנש, שאני עדיין לא בטוח בקשר אליו (בינתיים נקטלג אותו  כטוב…) .
כל היינות בינתיים במיכלים עוברים את התסיסה המאלו-לקטית (דרך אגב, תהליך מאוד רגיש להתחמצנות) ואני מקווה שהתסיסה תסתיים בהקדם.
אני מקווה שתוך שבוע עד 10 ימים כבר אעביר את היינות לחביות.

בשבוע שעבר, ביום ה' בערב, ערכנו את ההשקה לקברנה פרנק 2005 מסדרת La Mariee.
חברים, משפחה וחובבי יין התאספו בחצר היקב לערב של  יין, אוויר ואווירה.
אותה אווירה נעימה המשיכה גם ביום שישי כאשר ליקב זרמו עוד מבקרים חובבי יין.

זו הפעם הראשונה שהיקב נפתח למבקרים ולי זה היה פשוט תענוג.

לכבוד ההשקה צחצחנו ומירקנו את היקב, סידרנו את הגינה וחצר היקב ופתאום מרכז המבקרים קיבל צורה…

אני פשוט נהניתי מהמפגש הבלתי אמצעי עם אוהבי יין שבאו לטעום את היינות שלנו, לשמוע את דעתם ולספר על היקב שלנו.
אני גם חושב שמי שבא נהנה מהיינות שלנו, מהאווירה נעימה ומהמפגש עם יקב בוטיק אמיתי – שבו היין מדבר.

בסופו של יום, החלטנו הילה ואני שהיקב יהיה פתוח למבקרים בכל יום שישי.

אחד המבקרים בהשקה היה אבי הלוי, כתב האתר "יינות ישראל": להלן רשמיו מהביקור והיין

תודה לכל מי שהשתתף בהשקה.

ולמרות מה שכתבתי בפוסט הקודם, אחרי טעימה היום של הקברנה סוביניון, המרלו והסירה שסיימו לתסוס וטעימה בכרם עמית ניר של הקברנה פרנק (שייבצר מחר) ושל הפטי ורדו, יש לי הרגשה היום שבציר 2008 עומד להיות בציר טוב מאוד, אם לא מעולה או יותר מכך.
זוהי רק הרגשה ככה בבטן, אבל נראה לי שזה עומד להיות בציר גדול (2000, 2003).
ימים יגידו.

יותר נכון לאמר "דו"ח כמעט ביניים"…
בתחילת השבוע שעבר, סוף סוף התחיל הבציר אצלנו.
עמית ניר, הכורם שלנו ממושב מטע, הגיע עם שני טון של קברנה סוביניון ומרלו, אשר נבצרו ברמת הבשלה אופטימלית אל היקב.
למשך 15 שניות שקלתי למעוך ביחד את הקברנה והמרלו, אבל נמלכתי בדעתי והם נמעכו למיכלים נפרדים.

השנה השתדרגתי בקראשר שחברים השאילו לי, ואיזה שיפור זה היה. הענבים נמעכו אל המיכלים הקטנים ובמהרה התמלא היקב בריחות התסיסה האהובים עליי כל-כך.

בסוף השבוע, בימים חמישי ושישי בצרנו בעזרת חברים ומשפחה (תודה לכל מי שבא לעזור !!!)  סירה מכרם נחשון.
ליקב הגיעו שני טון מהענב המדהים הזה ונמעכו אל מיכלי התסיסה.

וככה פתאום, תוך שבוע יש ביקב ארבעה טון ענבים תוססים (בואו לראות ולהריח) …

ואחרי המעיכה מתחילה הרוטינה של ערבובי היין, בכל 4 שעות (פחות או יותר..) הילה או אני הולכים "להטביע את כובע" שנוצר מהקליפות והחרצנים. בימים הראשונים זה כל-כך קשה עד שאחרי הערבוב, במשך שעה לא מרגישים את הידיים.

אז מה עוד בכוונת: גראנש (כנראה בשבוע הבא), קברנה פרנק, מורבדרה ופטי ורדו (האהוב…)

השמש קופחת במלוא עוזה בימים אלו, וכל-כך חם, מעיק ודביק…
(גם אתם מרגישים שהקיצים האחרונים הופכים לכמעט בלתי נסבלים?)
בשביל להפיג (קצת) את החום, אני ממלא לי סטוקים של יינות לבנים ויינות רוזה.

בחום הזה, יין אדום הוא אופציה רק בערב ורק במקום ממוזג. בשאר המצבים אני שותה יין לבן צונן ומרענן…
אני באופן אישי מת על יינות לבנים שלא יושנו בחביות והינם רעננים ופריכים.
האמת היא שיש לי ויוניה שאני מייצר בכל שנה, לצריכה ביתית – בדיוק בשביל ימי הקיץ החמים.

היום התבשרנו כי הקברנה פרנק 2005 La Mariee, שלנו זכה במדליית כסף בתחרות היין היוקרתית של קנדה -
Sélections Mondiales des Vins Canada.

תחרות זו היא הגדולה בצפון אמריקה והיוקרתית ביותר בקנדה.
בתחרות השתתפו 2100 יינות מכל העולם ומתוכם נבחר הקברנה פרנק שלנו כאחד מהיינות הראויים למדלייה.

הקברנה פרנק מבציר 2005 הוא היין הראשון שאנו עושים מזן זה. בבציר 2005, כשקיבלתי את הענבים מכרם ניר, הרגשתי שטעמם מיוחד. הקברנה פרנק היה אמור להיות חלק מבלנד, אבל כל-כך אהבתי את טעמו שהחלטתי לא "לקלקל" אותו ולהשתמש ברובו כקברנה פרנק זני. (15% מה"שלם" הם קברנה פרנק). אני כל-כך שמח שבחרתי לתת לו לשיר סולו, וגם המדליה מוסיפה לא מעט שמחה.

אני חייב להודות, שדי שכחתי ששלחתי את היין לתחרות (היין נשלח לפני כחודשיים), והיה לנו כיף גדול לשמוע שלשום שזכינו במדליית הכסף.
המדלייה הזו מצטרפת לרשימה ארוכה של פרסומים מחמיאים ליקב וליינות שלנו.
ולסיום: קצת מכירות – הקברנה פרנק La Mariee 2005 מוצע למכירה מוגבלת במחיר 100 ש"ח לבקבוק (במקום 115 ש"ח)
לרכישה, בואו ליקב (סגור בשבת) או צרו קשר למשלוח (בגוש דן וירושלים)
דברו איתי 052-5434253