יקב בן חנה |

אני משרת (בגאווה) כרס"פ של יחידת מילואים לוחמת.
בשבוע שעבר היינו במילואים בצפון, באימון. והלוחמים  במהלך היום התאמנו ואני דאגתי להם (כרס"פ טוב) לכל מחסורם.

אחד משיאי האימון היה ה"על האש" שעשינו באמצע האימון (כן, כן נשים יקרות – אנחנו באמת מתאמנים קשה ונורא סובלים במילואים….).

ב"על האש" רציתי שיהיה לנו קצת יין ולכן פניתי אל מיקי שני, מנהלת קשרי הלקוחות ביקבי רמת הגולן.
מיקי המקסימה, ללא היסוס תרמה לנו מספר בקבוקי יין לערב ועוד היא הגדילה לעשות כאשר דאגה היא (ועמיחי המחסנאי) לכוסות ופותחנים.
אחד מן הצוותים, עבר בקצרין ואסף את היינות, הכוסות והפותחנים ולהנחייתי (פקודתי!) הוא שמר את היינות בצידנית אותה הוא קיבל עם מעט קרח.

היין הגיע בערב מצונן קלות ונפתח כלאחר כבוד בשעה שהאוכל ירד מן הגריל והוא היה פשוט
מצויין !
זה היה פשוט תענוג ללגום מהיין. כל לגימה, ביחד עם האוכל הייתה טעימה יותר מן השנייה.

אני באופן אישי אוהב מאוד את היינות של יקבי רמת הגולן וכיינן אין אלא להצדיע לויקטור שונפלד וצוות הייננים על עבודת ייננות מדהימה שהם עושים מדי שנה.
אני היום, אחרי 8 בצירים, מבין כמה קשה להגיע לאיכויות שהם מגיעים ועוד יותר מבין כמה קשה להתמיד באיכות הזו שנה אחרי שנה.

בקיצור, זו הייתה חוויה מדהימה. עמדנו 7 האמרים מסביב למנגל, עם כוס "הר חרמון" אדום ביד והרמנו לחיי יקבי רמת הגולן. תודה

הקיץ נגמר.
נגמרה עונת הבציר.
באה והלכה.
יין חדש בחביות.
עכשיו המתנה.

בכל שנה אני ירא מהבציר.
גם השנה הרגשתי שיש לי מזל של מתחילים.
בבציר הזה שוב הרגשתי כי אוטוטו אני מחליק (תרתי משמע).
וגם בבציר הזה חברים באו לתת יד וכתף (תודה גיל ואריק ואריק ודניאלה)
(ואני יודע שחברים נוספים היו באים לו רק ביקשתי).

ככה זה בסוף: חשש, שמחה, הוקרה, המתנה

הילה ואני חגגנו הערב אירוע משמח והחלטנו לפתוח את הקאווה האולטימטיבית: קודורניו ברוט מבציר 2000

את הקאווה קנינו ביקב קודורניו codorniu כאשר עשינו סיור יקבים בספרד בשנת 2003.
השנה שתינו הרבה קאווה יחסית לשנים קודמות (תודה לגיל אשכנזי!)

הקאווה השתמרה והתפתחה ביקב בצורה אומפטימלית והיא פשוט טעימה – אפשר לגמור בקבוק מבלי לשים לב.

הקאווה, כמו שמפניה, הוא יין מבעבע באיכות גבוהה. לקאווה יש את שיטת הייצור המסורתית שלה, והוא תופס מקום מכובד בין יינות מוגזים בעולם.

קאווה ברוט 2000 קודורניו

טוב, אז הפטי ורדו הגיע בסוף אתמול (יום רביעי, ערב חג סוכות).
זהו הזן הראשון השנה שהגיע בנתונים אופטימליים (24.5 בריקס, 3.65 PH).

כבר בהגעה של הענבים, נראה כי הפטי ורדו השנה עומד לצאת משובח במיוחד.
אני מאוד את הפטי ורדו והוא זן הענבים המוביל ביקב שלנו.

אני מייצר פטי ורדו משנת 2005  ובכל שנה אני נדהם מהאיכויות שהזן הזה יודע להוציא גם בצבע, גם בטעמים וגם ביכולת היישון שלו.
אני מרגיש שאני כיינן, עדיין לא הגעתי למיצוי מלוא הפוטנציאל של הזן הזה – אולי השנה  אצליח

ועדיין הוא מוציא לי יינות נפלאים ואני חושב מחלק מהמוניטין של יקב בן חנה מגיע מזן זה.

אז עכשיו היין תוסס במיכל, תיכף אליך לראות באם התחילה התסיסה ולערבב את היין.

בציר 2010 (הסוף…)

אתמול בערב, הייתי בטוח שהפטי ורדו עוד רחוק מבציר – הוא הרי תמיד מבשיל לקראת אוקטובר או באוקטובר.
הקטע הוא שלא הייתי בקשר עם עמית בימים האחרונים (חגים וזה…) ונראה לי שקצת נרדמתי בשמירה.

אחד היתרונות של עבודה בירושלים (אני עובד כאן) הוא הנסיעה לירושלים דרך מטע, בר גיורא ועין כרם – בעיני אחד הכבישים היפים ביותר בישראל וגם הוא עובר ליד הכרם של עמית.
הבוקר כשעברתי ראיתי בחלקה של הפטי ורדו ארגזים ואז נפל לי האסימון "הלו… עכשיו כבר לקראת אוקטובר… פטי ורדו…"

הרמתי טלפון לעמית, שאמר לי "בוקר טוב, אדון ז'ליבנסקי, הענבים של נבצרו והם בדרך ליקב…" – לדקה נבהלתי אבל אז אמר עמית "מחר אני מוריד לך את הענבים"

בקיצור, מחר יש בציר !!

הקברנה פרנק (שיצא יופי של יין) והקברנה סוביניון (זה שהפחיד אותי, כי חששתי שהתסיסה שלו נתקעה) סיימו לתסוס לפני מספר ימים – ואליהם הצטרף (באופן רשמי!) המרלו.
כבר כתבתי שאני לא בטוח איזה יין הוא ייצא, אבל הוא הולך לכיוון של יין שימצא חן בעיני …
בעוד מספר ימים אני אסחט את כל היינות האלו והם ייכנסו אל החביות להמשך יישון. בינתיים אני משאיר אותם עוד קצת על הקליפות – בכדי למצות את מיטב הטעמים והארומות שיש בקליפות
האמת היא שלא הייתי בקשר עם עמית (הכורם) ואין לי מושג מה מצבו של הפטי ורדו – אבל אני מניח שזה ייקח עוד זמן, בטח אחרי סוכות.

לפי דעתי – זוהי השנה בה המרלו או שיהיה גדול או שיהיה קטסטרופה (חחח… כל אחד יכל להגיד את זה, הא?)

המרלו השנה לא הצליח להגיע להבשלה מלאה, הוא נבצר אחרי (!!!) הקברנה סוביניון והקברנה פרנק כאשר הוא לא מצליח לטפס ל- 25 בריקס

לבסוף הוא החל להצטמק כ"כ , והיינו חייבים לבצור אותו.

המרלו הגיע ליקב עם 24.5 (בערך) בריקס, ושוב עם PH גבוה.

ההבשלה הפנולית של הענב הייתה רחוקה משיאה, אבל בסך הכל הייתה בסדר.

להרגשתי, המרלו בשטח התחיל במצב גרוע ואיכשהו לפני הבציר הוא פתאום התיישר והגיע במצב בסדר ליקב.

אבל..

בגלל ההצטמקות שלו, המרלו במיכל נראה פתאום טוב יותר. פחות נוזל, יותר קליפה. פחות מים יותר ריכוזיות.

עם המרלו, כבר פחדתי להתעסק עם תסיסה טבעית והוספתי לו שמרים (gre – בסגנון עמק הרון)

הוא כרגע תוסס במלוא המרץ – ואני סקרן לדעת איזה יין הוא יהיה בסוף התסיסה

בציר 2010 הוא אחד הקשים שחוויתי.

מעבר לכך שאני עובד במשרה מלאה – אני מג'נגל עם היקב והבציר והתסיסה.

השנה, כך מסתמן, עומדת להיות שנה קשה ליינות האדומים.

הזנים האדומים ככלל, מבשילים בצורה לא אחידה, מאבדים חומצה בטירוף וחלקם (בישראל!!!) לא מצליחים להגיע להבשלה מלאה – לא סוכרית ולא פנולית.

השנה, הקברנה סוביניון והקברנה פרנק נבצרו ראשונים. הם הגיעו עם רמת סוכר גבוהה מאוד (מעל 25 בריקס) – אבל לדאבוני גם עם PH גבוה מאוד
החלטתי (לא יודע למה) לנסות תסיסה טבעית וספונטנית.
הקברנה פרנק תסס בצורה מופלאה ויצא ממנו אחלה של אחלה יין (כך נראה) – הוא עוד לא נסחט.
לקברנה סוביניון, היה קצת קשה יותר עם התסיסה הטבעית ולקראת הסוף חששתי שהוא ייתקע… אפילו הכנתי שמרים מיוחדים המטפלים בתסיסה תקועה.
אבל לשמחתי, אתמול הקברנה סוביניון סיים לתסוס וגם הוא נטעם טעים מאוד.
שניהם, הסוביניון והפרנק, עדיין לא נסחטו – אני משאיר אותם עוד קצת על הקליפות.

על המרלו, בפוסט הבא…

החלטתי הקיץ שאני מחסל את אוסף היינות שלי.
אני לא רוצה להתקע עם המון יינות טובים שעבר זמנם ותכל'ס הגעתי למסקנה שאני רוצהלפנות מקום ליינות חדשים באוסף היינות שלי.

מהלך הקיץ והסתיו – אני עומד לשתות (חלק כבר שתיתי) את כל היינות הספרדיים שלי, ושאר יינות שאספתי בשמונה השנים האחרונות.

בסופ"ש האחרון היה חם והלכנו על ארוחה קלילה, אז הבאתי מהיקב את השרדונה 2006 של יקב ברקן.
כאשר שתיתי אותו ב- 2007 הוא היה נפלא וכל מה יכלת לבקש משרדונה.

האמת היא שלא היו לי הרבה ציפיות ודי חששתי שהיין יישפך אל הביוב  – כבר היו לי מספר אכזבות החודש עם יינות ששמרתי יום אחד מאוחר מדי.
פתחנו את היין בשבת בצהריים, כמעט ולא נתתי לו לנשום – אחרי מספר דקות כבר טעמתי.

ליין היה צבע זהוב עמוק, כראוי ליין לבן בוגר.
והטעם? מדהים !!! היין שמר על רעננות ופריכות, טעמי הפרי נשמרו והחמיצות כמעט ולא פגה.
סיימנו לשתות את כל הבקבוק בארוחת הצהריים והוא הותיר בנו רושם עצום על שרדונה ישראלי מעולה.

שאפו לייננים של ברקן שהוציאו יין כזה.

אחרי תקופה לא קלה שעברה על היקב, החלטתי השבוע שאני לא אוותר על החלום שלי.אני אכתוב באריכות על התקופה שעברה על היקב בחודשים האחרונים – אבל בינתיים אני רק רוצה לכתוב על שני דברים:האחד, הקמנו קבוצה בפייסבוק של יקב בן חנה: http://www.facebook.com/group.php?gid=269142695976&ref=nf ואני מזמין את כולם להצטרף.
הדבר השני הוא כתבה שהתפרסמה באתר יינות ישראל (הכתבה כאן) . הכתבה הייתה על טעימה עיוורת של קברנה פרנק ישראלי שערכה קבוצת חובבי יין, בראשות השף אלון גונן. המצטיין בטעימה היה הקברנה פרנק שלנו מבציר 2005.ראשית, אני ממש שמח שהיין שלי היה שותף טעימה לצד יינות מיקבים כאלו איכותיים וכמובן שאני שמח שאהבו את היין שלי.תכל'ס, מעבר למחמאה, אני שמח שאוהבים את היין שלי כי זו המטרה שלי כשאני עושה יין.בציר 2005 היה בציר מיוחד מאוד ביקב בן חנה, הכל הלך בדיוק כמו שצריך וכל היינות מבציר זה יצאו באיכות מיוחדת. גם הפטי ורדו מבציר 2005 היה מיוחד שלא לדבר על המדיטרנאו (גראנש, סירה פטי ורדו) שהנו יין בעל מאפיינים מאוד מיוחדים.

זה מצחיק אבל על רוב הדברים שכותבים עלינו אנחנו בכלל לא יודעים, פתאום מישהו מתקשר או שולח לינק ומספר שקרא עלינו איפשהו.

כך קרה גם עם הכתבה שהתפרסמה השבוע ב-nrg . כותרת המשנה של הכתבה: "לא רבים היקבים המעזים לבסס יין זני על קברנה פרנק, יקב בן חנה הוא אחד מהם. התוצאה מוצלחת אבל המחיר המשולם גבוה מדי"

פרט להערה על המחיר, רועי יניב דאג לשבח ולהחמיא ליין ולבחירה הלא מובנת מאליה לעשותו זני. לגבי המחיר….

אישתי אומרת ש: "זה כמו עוגת יום הולדת מיוחדת שקונים בקונדיטוריה, זה לא משהו שאוכלים כל יום, אתה בוחר לקנות עוגה יקרה ומיוחדת רק בארועים מיוחדים או לאנשים מיוחדים. אתה יודע שהעוגה יוצרה מחומרי הגלם המשובחים ביותר בעבודת יד מוקפדת ושחווית הטעם הצפויה לך היא ייחודית. תמיד אפשר למצוא עוגה סבירה ואפילו טעימה של ריץ' בסופר מרקט ולשלם עליה שליש מחיר.  אבל יש רגעים ששווים יותר! 

בדיוק ככה היין שלנו, הוא לא יין לשתיה יום יומית (אנחנו גם מייצרים כל כך מעט ממנו שזה לא אפשרי בכל מקרה),  הוא מתאים לשתיה בארועים מיוחדים או עם אנשים מיוחדים ששווים את ההשקעה. אז אם אפשר לקנות עוגת יום הולדת ב150-200 ש"ח, אפשר גם לקנות יין מיוחד ב120ש"ח (ביקב זה עולה פחות) ולהתוודע לייחוד שלו, לכמה שהוא ישראלי ושונה." 

 לכתבה המלאה.

פעם יוסי יטח מיקב קטלב אמר לי שהכי טוב לסחוט את היין בין כסה לעשור. איכשהו השנה באמת יצא לי שסיימתי לסחוט את כל היין של בציר 2008 באותם 10 ימים (בעזרתו של אבא של הילה).
לסיכום בציר 2008, אני חושב שהוא הולך להיות בציר טוב מאוד לאדומים (אין לי מושג לגבי לבנים כי אני  לא מייצר). מדד אמיתי לגבי איכות הבציר  הזה אני אקבל באמת אחרי שתסתיים התסיסה המאלו-לקטית ואפילו לכיוון החורף.

מי שאל מה זו תסיסה מאלו-לקטית? אה כן.
בקצרה ועל רגל אחת, לאחר התסיסה האלכוהולית  בה  סוכר הענבים  הופך  לאלכוהול, מגיעה  עוד סוג  תסיסה – בה  סוג אחד של  חומצה  (חומצה מאלית)  הופך  לסוג אחד  של חומצה  (חומצה לקטית).
למה זה טוב? זה בריא יותר ליין וגם הופך אותו טעים יותר.
ככה בקצרה על רגל אחת.

אז מה היה לי בבציר הזה?

מרלו שיצא טוב (למרות שנראה לי שב- 2007 הצלחתי לעשות אותו טוב יותר, אבל זוהי רק הרגשה).
קברנה סוביניון מעולה. כמו גם קברנה פרנק.
פטי ורדו מדהים (!!)
סירה סוף הדרך.
וגראנש, שאני עדיין לא בטוח בקשר אליו (בינתיים נקטלג אותו  כטוב…) .
כל היינות בינתיים במיכלים עוברים את התסיסה המאלו-לקטית (דרך אגב, תהליך מאוד רגיש להתחמצנות) ואני מקווה שהתסיסה תסתיים בהקדם.
אני מקווה שתוך שבוע עד 10 ימים כבר אעביר את היינות לחביות.

בטח ראיתם בכל מיני מקומות שבסוף השבוע הקרוב יש את פסטיבל עין-חמד.
זהו פסטיבל היין ואירוע היין האהוב עלי מכולם – האירוע של היקבים של האיזור שלי.

האווירה תמיד נעימה וטעימה באוויר הרי ירושלים הצוננים. האנשים מקסימים, אוהבי יין ונחמדים.
פשוט כיף! (Mui kef).
השנה אנחנו חוגגים עשור לפעילות של יקבי יהודה. ואיזה עשור זה היה
תחשבו לפני 10 שנים מי הכיר את קסטל, פלאם, עגור, נחשון, קלו דה גת, בן חנה ועוד? מעטים, אם בכלל. אני לא הכרתי. לפני 10 שנים הייתי בטיול במזרח (או שבדיוק חזרתי).

פששש, איך שהחיים שלי השתנו ב-10 שנים האחרונות.

הפסטיבל הזה הוא ציון דרך אמיתי שיש לנו איזור יין אמיתי – חי, שוקק וייחודי. איזור שהאנשים שעושים בו יין הם קודם כל חברים, לפני שהם מתחרים.
אני חושב שבגלל זה גם האירועים שלנו הם בעצם אירוע משפחתי. כל משפחת היין של הרי יהודה מתכנסת להציג את היינות שלה.

אז אני מזמין אתכם להצטרף אל המשפחה שלי (משפחת צדוק) ואל המשפחה המורחבת שלי (משפחת יקבי יהודה) לאירוע הפתיחה שייערך ב- 18.09.2008, פרטים נוספים כאן

ואל תשכחו, זה לא פותר אתכם מלבוא להשקה של הקברנה פרנק שבוע אחר-כך.

מצפים לראותכם.

ולמרות מה שכתבתי בפוסט הקודם, אחרי טעימה היום של הקברנה סוביניון, המרלו והסירה שסיימו לתסוס וטעימה בכרם עמית ניר של הקברנה פרנק (שייבצר מחר) ושל הפטי ורדו, יש לי הרגשה היום שבציר 2008 עומד להיות בציר טוב מאוד, אם לא מעולה או יותר מכך.
זוהי רק הרגשה ככה בבטן, אבל נראה לי שזה עומד להיות בציר גדול (2000, 2003).
ימים יגידו.

אחד הסימנים (שלי לפחות) להתחממות הגלובלית הוא זמן ומשך הבציר.
כל שנה אנחנו הייננים אומרים לעצמנו "וואלה, הקדים השנה…" ונראה שכל שנה זה מקדים בקצת.
אבל למרות זאת, עמית ניר, כורם בחסד ומוציא ענבים מדהימים מהכרם שלו במושב מטע.
אז היום ה-1 בספטמבר, השבוע גם הקברנה פרנק ייבצר (לעומת אמצע ספטמבר שנה שעברה) והסימנים מראים שגם הפטי ורדו ייבצר בשבוע – 10 ימים הקרובים (לעומת תחילת אוקטובר בשנה שעברה).

האם זה טוב? לא בטוח. האם זה רע? לא יודע. נראה

מה שכן, בעיני זה כן סימן מדאיג לקייצים החמים שיש לנו בשנים האחרונות (או שזה אני השמנתי והזדקנתי).
אני דווקא הרגשתי שהקיץ הזה הוא עוד סביר יחסית לעומת 2007, הענבים בכרם הרגישו אחרת.

ופתאום, התקופה הסופר לחוצה שהייתה לי בשבועיים האחרונים נרגעה…
יש רק יין אחד תוסס במיכלים – גראנש בתסיסה טבעית. המיכלים עומדים מחכים לקברנה פרנק ולפטי ורדו שיהיו הפינאלה לבציר 2008 (על מה אני אכתוב אח"כ?)

כאשר הקברנה פרנק והפטי ורדו יגיעו, עוד גל אחרון של מאמץ והבציר ייגמר…

להפתעתי, סתם תוך כדי בדיקה שגרתית, גיליתי שהסוכר בענבי הגראנש כבר עומדים על 25.5% סוכר (המון) ומסתבר שהגראנש מקדים השנה בשבוע +.
אז אנחנו נערכים לבצור את הגראנש ביום שישי בבוקר (החל משש בבוקר).

אני מת על הגראנש. זהו זן כל-כך ישראלי, כל-כך ים-תיכוני – עם הריחות והטעמים שלנו, של הגבעות שלנו. אני זוכר שבילדותי בירושלים היינו מבלים ימים שלמים "בהרים". איכשהו כל הריחות האלה של ילדותי חוזרים אליי ביין הזה. משהו מאוד משלנו יש בגראנש. יצא לכם לטעום על מה שאני מדבר?
בתור יין זני (אצלי לפחות) הוא עדיין לא עומד ובכלל הוא "מתערבב" מצוין עם זנים אחרים.
דוגמאות מיקב בן חנה: מדיטרנאו (50% גראנש עם סירה ופטי ורדו)

בכל מקרה, למעוניינים להשתתף בבציר: צרו קשר טלפוני לתיאום

יותר נכון לאמר "דו"ח כמעט ביניים"…
בתחילת השבוע שעבר, סוף סוף התחיל הבציר אצלנו.
עמית ניר, הכורם שלנו ממושב מטע, הגיע עם שני טון של קברנה סוביניון ומרלו, אשר נבצרו ברמת הבשלה אופטימלית אל היקב.
למשך 15 שניות שקלתי למעוך ביחד את הקברנה והמרלו, אבל נמלכתי בדעתי והם נמעכו למיכלים נפרדים.

השנה השתדרגתי בקראשר שחברים השאילו לי, ואיזה שיפור זה היה. הענבים נמעכו אל המיכלים הקטנים ובמהרה התמלא היקב בריחות התסיסה האהובים עליי כל-כך.

בסוף השבוע, בימים חמישי ושישי בצרנו בעזרת חברים ומשפחה (תודה לכל מי שבא לעזור !!!)  סירה מכרם נחשון.
ליקב הגיעו שני טון מהענב המדהים הזה ונמעכו אל מיכלי התסיסה.

וככה פתאום, תוך שבוע יש ביקב ארבעה טון ענבים תוססים (בואו לראות ולהריח) …

ואחרי המעיכה מתחילה הרוטינה של ערבובי היין, בכל 4 שעות (פחות או יותר..) הילה או אני הולכים "להטביע את כובע" שנוצר מהקליפות והחרצנים. בימים הראשונים זה כל-כך קשה עד שאחרי הערבוב, במשך שעה לא מרגישים את הידיים.

אז מה עוד בכוונת: גראנש (כנראה בשבוע הבא), קברנה פרנק, מורבדרה ופטי ורדו (האהוב…)

לפני כשבועיים התארחנו אצל יוסי ודינה (המקסימים) לארוחת ליל שישי.
בתום הארוחה יוסי הוציא בקבוק פורט נדיר.
הפורט היה פורט שיוצר במשך 30 שנה (!!!!) מ- 1950 ועד 1980.
בעיניי זה פשוט לא נתפס, תקופת הזמן הארוכה הזו שהיא כמעט כמו הגיל שלי.
ובנוסף על כך, מ-1980 היה חיכה בסבלנות עד 2008 כדי שערב נעים בהרי ירושלים הוא ייפתח.
רק בשביל שאני אקלוט, שתיתי פורט שהתחילו להכינו כשהמדינה הייתה בת שנתיים, ואני זכיתי לשתות או כשהמדינה חגגה 60!! WOW.

איך הוא היה? מדהים !!!!
התיאור של היין רשום לי איפה שהוא, רק שאני לא יודע איפה.
היין המדהים הזה השאיר בי רושם ממש חזק והערכה לאותו יצרן שעמל על היין הזה.
דרך אגב, שמו הוא: A. Gomes – מעניין האם היקב עדיין קיים.

צילמתי בעזרת הטלפון הנייד את הבקבוק (לא יצא באיכות גבוהה לצערי)

בחודש האחרון הילה ואני עסוקים בעיקר בהכנות לקליטת בציר 2008.

היקב שלנו הוא כ"כ קטן שצריך להיות מהנדסים בשביל להצליח לסדר אותו כך שהיה מוכן לבציר.
התחלנו את סידור היקב עם ביקבוק יינות בציר 2006. ביקבקנו 560 בקבוקים של קברנה פרנק, 560 בקבוקים של פטי ורדו (מעולה !!!) ו- 1150 בקבוקים של "שלם" 2006.
לאחר מכן עשינו שפייה לכל יינות בציר 2007 (תוך כדי טעימה כמובן) ואני חייב לציין שלמרות שבהתחלה לא התלהבתי כ"כ מבציר 2007, אחרי כמעט שנה בחבית הוא מתחיל להראות סימנים של בציר טוב. לא בציר איכותי כמו בציר 2005 – אבל סך הכל בציר טוב.

בזמן השפייה והחזרת היין סידרנו את החביות צמוד לקיר, כך שהן יפריעו מה שפחות בזמן התסיסה .
השלב האחרון שעדיין לפנינו הוא בנייה של כוורת ענקית לבקבוקים וסידור של כל יינות בציר 2006 ומה שנשאר מבציר 2005 בכוורת זו. כך שיתפנה כל החלל המרכזי של היקב. אני מקווה להשלים משימה זו עד יום ב' כי יש לי הרגשה שענבים יתחילו להגיע ליקב לקראת סוף השבוע הבא….

היום הייתי אצל שוקי ישוב מיקב עגור, אצלו כבר תוססים היינות הלבנים…. והריח, אוי הריח של התסיסה… אוטוטו אצלי.

השמש קופחת במלוא עוזה בימים אלו, וכל-כך חם, מעיק ודביק…
(גם אתם מרגישים שהקיצים האחרונים הופכים לכמעט בלתי נסבלים?)
בשביל להפיג (קצת) את החום, אני ממלא לי סטוקים של יינות לבנים ויינות רוזה.

בחום הזה, יין אדום הוא אופציה רק בערב ורק במקום ממוזג. בשאר המצבים אני שותה יין לבן צונן ומרענן…
אני באופן אישי מת על יינות לבנים שלא יושנו בחביות והינם רעננים ופריכים.
האמת היא שיש לי ויוניה שאני מייצר בכל שנה, לצריכה ביתית – בדיוק בשביל ימי הקיץ החמים.

היום התבשרנו כי הקברנה פרנק 2005 La Mariee, שלנו זכה במדליית כסף בתחרות היין היוקרתית של קנדה -
Sélections Mondiales des Vins Canada.

תחרות זו היא הגדולה בצפון אמריקה והיוקרתית ביותר בקנדה.
בתחרות השתתפו 2100 יינות מכל העולם ומתוכם נבחר הקברנה פרנק שלנו כאחד מהיינות הראויים למדלייה.

הקברנה פרנק מבציר 2005 הוא היין הראשון שאנו עושים מזן זה. בבציר 2005, כשקיבלתי את הענבים מכרם ניר, הרגשתי שטעמם מיוחד. הקברנה פרנק היה אמור להיות חלק מבלנד, אבל כל-כך אהבתי את טעמו שהחלטתי לא "לקלקל" אותו ולהשתמש ברובו כקברנה פרנק זני. (15% מה"שלם" הם קברנה פרנק). אני כל-כך שמח שבחרתי לתת לו לשיר סולו, וגם המדליה מוסיפה לא מעט שמחה.

אני חייב להודות, שדי שכחתי ששלחתי את היין לתחרות (היין נשלח לפני כחודשיים), והיה לנו כיף גדול לשמוע שלשום שזכינו במדליית הכסף.
המדלייה הזו מצטרפת לרשימה ארוכה של פרסומים מחמיאים ליקב וליינות שלנו.
ולסיום: קצת מכירות – הקברנה פרנק La Mariee 2005 מוצע למכירה מוגבלת במחיר 100 ש"ח לבקבוק (במקום 115 ש"ח)
לרכישה, בואו ליקב (סגור בשבת) או צרו קשר למשלוח (בגוש דן וירושלים)
דברו איתי 052-5434253

כידוע וכפי שפרסמתי לפני, התארחתי בשישי האחרון אצל דינה ויוסי דוד בהר אדר.
זה היה יום פשוט תענוג (פרט לשרב המעיק). באו חברים ולקוחות ותושבי הר אדר, טעמו ונהנו מהיינות.

לי כיינן חשוב המגע הישיר עם לקוחותיי. חשוב לי לשמוע מה דעתם על היין, על היקב ובכלל. חשוב גם להיות "מדריך" ללקוחותי ולהסביר על הזנים השונים, על החביות ועל תהליך ייצור היין.

היה לי גם כיף לראות שרשימת התפוצה שלי עובדת ואכן מספר לא מבוטל של לקוחות הגיע דרך המייל שנשלח, ותודה לכם על שבאתם.

בקיצור, היה לי כיף : העוגיות והלחמים המדהימים של דינה היו ליווי מושלם ליינות
(לרגע חששתי שהם יאפילו על היינות שלי מרוב שהם טעימים), אבל הם היו שילוב מוצלח ביחד.
לדעתי 1/2 מהטעימות של העוגיות אני חיסלתי לבד…  , והאמת גם 1/2 מהטעימות של היין….
המון תודה לדינה ויוסי המקסימים

תדמיינו באוזניכם את קולו של אורי זוהר בסרט מציצים אומר:
"בשישי לשישי 2008, תיערך טעימה של מיטב היינות מיקב בן חנה…."

אז רישמו לעצמכם:
הטעימה הקרובה של יינות היקב
יום ו' ה- 6/6/2008 בהר אדר, בשעות: 10:00 – 16:00
ברחוב נוף הרים 30, בביתם של יוסי ודינה (המקסימים) .
לינק למפה

פתחתי לי הערב בקבוק של "שלם" 2003.
היין מורכב מ-50% מרלו ו-50% קברנה סוביניון מכרמים שבהרי יהודה (אלא איפה?)
אני טועם מהיין הזה אחרי שלפחות שנתיים לא טעמתי ממנו ו..
וואו! איזה יין מדהים!
יין שנמצא בדיוק בשיא שלו ולדעתי ימשיך להיות כך בשקט עד 2010 (אפרופו הפוסט הקודם, חבל שלא נתתי לקים מרכוס ל טעום ממנו….)

ליין אף של פירות אדומים בשלים בשילוב עץ ותבלינים, גוף מלא ומאוזן (מדהים איך החמיצות נשמרה) וטעם ארוך של עוד.
בציר 2003 היה הבציר בו החלטנו שאנו ממש מקימים יקב (למרות שהתחלנו לייצר ב-2002) ומהיין דנן ייצרנו 4 חביות (1150 בקבוקים, לפי התוית). בכלל בציר 2003 היה בישראל בציר משובח וממרחק הזמן ומטעימת היין היום, אין ספק שזהו בציר מעולה.

למי שיש עדיין מהיין הזה (יש למישהו?), מומלץ בחום לטעום אותו כעת.
דרך אגב, היין הזה היה הייצוא הראשון של יקב בן חנה לארה"ב.

ולסיום, "שלם" 2005 שכיום מוצע למכירה (90 ש"ח ביקב) יהיה בעוד מספר שנים לפחות כמו היין המדהים הזה (אם לא יותר), כדאי לרכוש.

לחיים !

קים מרכוס, העורך האחראי של מגזין היין הנחשב "Wine Spectator", ביקר אצלנו ביקב לפני כחודש. הביקור שלו הכניס את כל המשפחה לסחרור של ניקיונות ומירוק היקב.
בכל זאת, איש עם כל-כך הרבה השקעה שרגיל לראות יקבים בקנה מידה עולמי ולפני ביקר בארץ בפלאם, קלו דה קסטל ועגור. הרגשנו קצת קטנים עם ה- 20 חביות שאחנו מייצרים.
מסתבר ששלוש שעות שקים מרכוס ביקר אצלנו היו הביקר הארוך ביותר שלו ביקב ישראלי. וההמולה של בית על שלושת נשותיו (הילה, אישתי ושתי בנותיי: נועם ואורי) היו דווקא שינוי מרענן.

עכשיו רק נותר לי לדעת (וכאן נכנס הקטע של "מחכים ל…") מה הוא יגיד על היינות של יקב בן חנה. מה הוא אהב מכל היינות? האם זה ה- Med, הבלנד הים תיכוני של היקב או הקברנה פרנק? או ה"שלם" (בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו).
אני אהיה הראשון לעדכן כאשר הוא יעדכן.